והתקשורת, התואמים את דפוסי ההתנהגות של קהילה קיבוצית ומצד שני את ההתאמות המאפשרות שמירת האינטרסים הייחודיים של הקהילה והקהילייה הקיבוצית בתור הסביבה ה"לא קיבוצית" . המיבהל הקיבוצי עומד בפני מערכת דרישות כפולה . מצד אחד קיימות הדרישות המשקפות את הרצונות והביקושים ברמה של "חברה שלמה" קהילתית ) כולל מערכת ציפיות של יחידים ( ומצד שני זורמות אליה הדרישות הבאות מהרמה "הפדראטיבית" . גם הדרישות ברמה הקהילתית וגם הדרישות ברמה הפדראטיבית "תנועתית" מעוגנות באותה "אומנה חברתית" האופיינית ל"קיבוץ" . אףעלפיכן יכול להתברר שעל ימוד אותה מערכת ערכית נוצרות איהתאמות ואפילו דיספונקציות בחברה ובמערכת המינהלית שלה . אנו קוראים לזה "קונפליקט" , או "משבר" או סתם בעיתיות של איהתאמה בין הכיוון והאוריינטציות הרעיוניות כפי שהן משתקפות בתחום הרציו נליזציה התיפקודית "ההגשמה הלכה למעשה" לבין רמת הציפיות של החברים, של התנועה, או אפילו של המינהל הקיבוצי עצמו . המינהל הקיבוצי מייצג למעשה מבחינת תיפקודית את הרמה המבצעת של המערכת המדינית של הקיבוץ . זו המערכת שחייבת לתת את הפתרונות לבעיות ולקונפליקטים המתהווים ב...
אל הספר