בהעזה של הגשמה, ובכך שלא קידש כל דוגמא ודוקסרינה בדרך של "כזה ראה וקדש" . לני, "חטא" למארכסיזם, למפרשיו המוסמכים, לפליכאנוב ולקאוטםקי, לרוזה לוקסמבורג, והם הרי נזפו בלגין, . אמרו לו שמה שהוא עושה אינו מארכםיזם אלא בלאנקיזם . לנין לא קיים את המארבםיזם המקובל, גם בכך שנשען בעיקר על האיכרים, ואף הגשים את המהפכה לא בתנאי שפע אלא בעניות . לנין לא "תרגם" את מארכם . מארכם_;לא חלום על מה שעשה לנין . אך לנין היה מ א ר כ מ י ם ט שהעיז ותבע םאכסימום של תנועה קדימה, חיפש כל רגע את ;■■;■ ) 9 ( האפשרות להתקדם . אך יש ללניניזנ ^ גם מה ללמוד מאתנו . " ראוי לזכור שהדברים האלה נאמרו בשנות ה ,30 כלומר לא בימיו של לנין אלא בימי םטאלין ובשיא תק ופת,_ק * * טאליניזם ,ומובלעת בהם הדגשת הפראדוקסאליות האבסורדית שבהפיכת הלניניזם לדוגמה . הלניניזם שגדולתו הוא באי התלות בדוגמה . ובצמיחתו מתנאי ההגשמה הספציפים ביותר של הזמן והמקום, מוצע כדוגמה מוחלטת לבל הזמנים לכל הארצות ולכל העמיס . . . זו גם הסיבה שטבנקין הגדיר עצמו פעמים רבות כקרוב ללגין אך מעולם לא כלניניםט . מענין שנחמן םירקין אשר היה רחוק מהמארכםיזם הזדה...
אל הספר