מה וורה למוי מאויםא 143 אדם אחריו . לא היה לי מושג מה קורה . אך האירועים שהתרחשו רק שלושה ימים לפני כן — ב- 11 בספטמבר 2001 — נתנו את אותותיהם . "עדיף ללכת על בטוח מלהצטער אחר כך," חשבתי והצטרפתי אל כולם . היינו קבוצה גדולה שרצה על המדרכה, גורפת בדרכה עוד ועוד צופים מבולבלים . בסופו של דבר הבינו אחדים מהרצים שלא היה ממה לברוח ועצרו, ובתוך זמן קצר עשו זאת גם האחרים . בכך הסתיים האירוע, וכולנו פנינו איש איש לענייניו . אם תהרהרו בדבר, תיווכחו שהתרחש כאן אירוע מדהים : אדם אחד גרם לכחמישים ניו יורקרים לעזוב את עיסוקיהם ולהתחיל לרוץ באמצע היום וללא כל סיבה נראית לעין . האיש לא אמר מילה . הוא פשוט רץ בפאניקה לאורך הרחוב . אין לי מושג מה התרחש בתוך הראש שלו . אך הסיבה לכך שהוא היה מסוגל להשפיע עלינו היתה דבר שכבר התחולל בראש שלנו . אילו התרחש האירוע ב- 10 בספטמבר, היום שלפני מתקפת הטרור על מרכז הסחר העולמי, אני מניחה שאיש לא היה מושפע מהטיפוס שרץ בבהלה . רובנו היינו פוטרים אותו כבחור מוזר . אך בעקבות מתקפת הטרור, כולנו היינו מתוחים עד הקצה . מהו הדבר הבא שעומד לקרות ? האם פיגוע נוסף עומד להתרח...
אל הספר