מעמדן של המלצות ועדות החקירה וועדות הבדיקה | 117 האמת, לקבוע ממצאים בקשר לסיבות שהביאו להתרחשות האירוע הנחקר ולהביא לשינוי ולשיפור המצב ; אולם באופן טבעי הציבור מחפש את האשמים שישלמו את מחיר הכישלון, ואם מציאת האשמים משפרת את אמון הציבור, הרי שיש לה גם ערך ציבורי, כי השיטה הדמוקרטית מבוססת במידה רבה על אמון הציבור במוסדותיה הנבחרים והמבצעים . ככלל, כאשר מוקמת ועדה, הציבור ממתין להמלצותיה . ככל שהכישלון כבד ומשמעותי יותר, כך גובר רצון הציבור לקבל מסקנות קשות והמלצות חמורות, בעיקר בהיבט האישי ( מה שזכה לכינוי "עריפת ראשים" ) . ההמלצות המהותיות המחייבות תהליך של הפקת לקחים, תיקון ליקויים ושיפור כל אותם תחומים הטעונים שיפור מועברות לטיפול הרשות המבצעת, בדרך כלל הרשות שמינתה את הוועדה, אלא שבמציאות הישראלית שבה מתחלפות ממשלות חדשות לבקרים, החילופים המהירים מקשים את מימוש מסקנות הוועדות, שכן לכל ממשלה סדר עדיפויות משלה ( ב- 77 שנות המדינה הוקמו 37 ממשלות . ממשלה בישראל מכהנת בממוצע כשנתיים והתופעה החריפה עוד יותר בשנים האחרונות ) . בהיבט הציבורי נראה כי הציבור לא יקבל בהבנה וללא מחאה דו"ח וע...
אל הספר