ועדות בדיקה ממשלתיות | 99 כמלחמה : " ] . . . [ בנסיבות שנוצרו רשאית הייתה הממשלה לקבוע כי הפעילות הצבאית עליה החליטה אינה בגדר 'פתיחה במלחמה' אלא פעילות צבאית להגנה עצמית בתגובה לתוקפנות . הממשלה פעלה בעניין זה בגדר סמכויותיה המובהקות על-פי שיקול הדעת הרחב המסור לה בכל הנוגע למדיניות חוץ וביטחון" . הדיון בבית המשפט הגבוה לצדק בעתירת "אומץ" התקיים בהרכב של שבעה שופטים ועסק בשאלות שהן אבני יסוד במשפט החוקתי והמנהלי . הוכחה למורכבות הנושא באה לידי ביטוי בכך שבסופו של יום נפלה ההכרעה ברוב של ארבעה שופטים מול שלושה . מלחמת לבנון השנייה נתפסה אז בציבור ככושלת והבליטה את חוסר האמון שלו בהנהגה המדינית ובהנהגה הצבאית . העותרים סברו כי חקירה ובדיקה של מערכה צבאית רחבת היקף הן "עניין בעל חשיבות ציבורית חיונית", כהגדרתו בסעיף 1 לחוק ועדות חקירה, ולכן, בהתבסס על המנהג שנוצר בעקבות מלחמת יום הכיפורים, יש להקים ועדת חקירה דוגמת ועדת אגרנט . נטען כי מטרתו של סעיף 8 א לחוק הממשלה אינה להסדיר הקמת ועדה לחקירה או לבדיקה של אירועים בסדר גודל של מערכה צבאית רחבת היקף, אלא לברר עניינים מוגבלים המצויים בתחום...
אל הספר