64 | חמישים שנה ויום הציבור ( פנחס לבון ) ובין קציני צה"ל ובהם הרמטכ"ל ( משה דיין ) וראש אמ"ן ( בנימין גיבלי ) . בדיון בנושא חקירת הפרשה בכלל, וּועדות החקירה שהוקמו לצורך מציאת האחראים לפעולה בקהיר בפרט, יש כדי להאיר נקודות מרכזיות הנוגעות לקיומו של מוסד ועדות החקירה, לרבות הרכבו, סמכויותיו ומעמד מסקנותיו והמלצותיו . ההשפעה מתחילה בעצם הגדרת הסוגיה שעמדה על סדר היום ובשאלה שנבחרה לעמוד במרכז הדיון הציבורי — מי נתן את ההוראה ? מהשאלה ניתן ללמוד כי הנושא שהועמד לבדיקה היה נושא אישי מובהק : מי אחראי לביצוע הפעולה הכושלת בקהיר ? לכאורה ניתן היה לבדוק את הנושא בהליכים פליליים רגילים, אבל דרישת הציבור והמערכת הפוליטית למציאת האחראים באופן אישי הייתה התחמקות מהסוגיה העיקרית — מה היחס בין הדרג המדיני לדרג הצבאי ? מי אחראי לְמה ? איך מתבצע תהליך קבלת ההחלטות ? רק כשדברים כאלה נבדקים אפשר להסיק מכך את הלקחים המתבקשים . למערכת היחסים בין הדרג המדיני לדרג צבאי הייתה גם השפעה מדינית-ציבורית, על יחסה של ישראל לעולם הערבי בכלל ולמצרים בפרט . גם בדיקת היחסים הפנימיים בין מערכות ובכירים בדרג המדיני בנפ...
אל הספר