ועדות חקירה ממלכתיות | 57 וינוגרד . מעבודת ועדה זו ניתן ללמוד על הניסיון של בן-גוריון לעצב ממלכתיות ישראלית ולנתק את הדרג הצבאי מההשפעות הפוליטיות של המפלגות השונות . שני שיקולים עמדו ביסוד התנהלותו של בן- גוריון בימים שקדמו להקמת המדינה : השיקול הראשון — בן-גוריון סבר שיש להכפיף את כל הכוחות הלוחמים להנהגה מרכזית ולהוציאם מתחום השיוך המפלגתי, וכן לתת משקל רב בהנהגה הצבאית ליוצאי הצבא הבריטי, בשל הניסיון שצברו במסגרות צבאיות מאורגנות ומסודרות בהשוואה לאנשי ההגנה והפלמ"ח . בן-גוריון סבר שדרך ההתנהלות של המסגרות המחתרתיות השונות ( הגנה, פלמ"ח, אצ"ל ולח"י ) , שהתאימה למאבק מול ערביי ארץ-ישראל, אינה מתאימה למערכה צבאית מול מדינות בעלות צבאות סדירים . השיקול השני היה פוליטי-מפלגתי — התנגדותו של בן-גוריון לשילוב הכוחות בין מפ"ם לאחדות העבודה, אשר ניסו לשמר את השפעתן על היחידות הצבאיות, הן באמצעות שמירת המסגרות והן באמצעות השפעה על מינוי מפקדים . כיוון שבן-גוריון ראה בתפקידו כשר ביטחון תפקיד של רמטכ"ל-על, הייתה מעורבותו בנושאים צבאיים, לרבות בנושאים של בניין הכוח והפעלתו ברמה הטקטית, רבה ועמו...
אל הספר