ועדות חקירה וועדות בדיקה במדינה דמוקרטית | 49 לו אח ורע במשטרים דמוקרטיים אחרים, ושתכליתו לתעל קושיות וקשיים במערכת הפוליטית לאפיק משפטי" . המחברים מצביעים על שתי הנמקות עיקריות לקיומו ולמעמדו של מוסד זה במקומותינו : [ . . . ] ועדת החקירה, שבמקורה הייתה זרוע של הממשלה, הפכה להיות מוסד שיפוטי, שסממניו העצמאיים כמעט שהוציאוהו מתחום הדיון כרשות המבצעת [ . . . ] הסיבה השנייה לחשיבותו של מוסד ועדת החקירה נוגעת לשימוש הנעשה בו, המצביע על נטייה גוברת בממשל הישראלי להעביר שאלות פוליטיות ושאלות של מדיניות להכרעות שיפוטיות . בהמשך התייחסו המחברים לוועדת הבדיקה הממשלתית, אולם בדבריהם שנכתבו לפני הקמת ועדת וינוגרד הם התייחסו לוועדות החקירה כאל ועדות "שפעולתן מכוונת 'כלפי פנים', שנועדו לשמש 'גורם עזר' לרשות עצמה כחלק מתהלך הפעלת שיקול הדעת השלטוני" . בהמשך המחברים מסבירים את תופעת הקמת ועדות חקירה ממלכתיות : חיזוק המעמד הציבורי של ועדות החקירה הממלכתיות אינו אלא ביטוי נוסף לתופעת 'המשפטיזציה', הניכרת בתחומים רבים של החיים הציבוריים, ובכלל זה הרחבת היקפה של הביקורת השיפוטית וחיזוק מעמדם של היועץ המש...
אל הספר