42 | חמישים שנה ויום העיקרון המנחה הוא שלכל אחת מהרשויות מוקנות על פי החוק ( או החוקה, ובמקרה של ישראל חוקי היסוד ) הסמכויות המסדירות את פעולתה . אסור לה לרשות לחרוג מהמסגרת החוקתית שהוקנתה לה . הרשות המחוקקת מופקדת על החקיקה, הרשות המבצעת מופקדת על הביצוע ועל יישום ההסדרים שקבעה הרשות המחוקקת, ואילו הרשות השופטת אמורה להכריע בסכסוכים בין אדם לחברו ובין אדם לרשות . לרשות המבצעת ולגופים השונים המרכיבים אותה או הכפופים לה יש סמכויות חקירה ואכיפה, והיא אף מפעילה ערכאות שיפוטיות בדמות הטריבונלים המנהליים . סמכויות חקירה יש גם לרשות המחוקקת, באמצעות ועדותיה הקבועות והזמניות ומתוקף סמכותה להקים ועדות חקירה פרלמנטריות . ועדת הכנסת לביקורת המדינה יכולה להורות על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעקבות דו"ח מבקר המדינה שהונח על שולחנה ובמקרים מסוימים גם על ועדת חקירה ממלכתית . במסגרת הרשויות המבצעת והמחוקקת נכללים גופי הביקורת, ובראשם מבקר המדינה ומבקרי הפנים . גופי ביקורת אלו, הגם שהם יונקים את סמכותם מהרשות המחוקקת ( מבקר המדינה ) או מהרשות המבצעת ( מבקרי הפנים ) , רשאים ואף חייבים לבקר את הגופים הל...
אל הספר