ג'ון מאן | 284 הנוצרים על חטאי העבר — או אם להשתמש במטפורות אחרות, גת של נקמת אלוהים, כבשן לזיכוך הזהב שלו — והזדמנות לאלוהים להוכיח את כוחו, לא ישירות אלא באמצעות נציגיו . ככל שהנציג בדרגה גבוהה יותר, כן ייטב, החל בכמרים ונזירות פשוטים וכלה בבישופים ובאפיפיור, והקורבנות אינם נחשבים כישלונות אלא קדושים מעונים . באסון זה יש לדאוג שהעולם הישן המושחת של רומא הפגאנית ייעלם, ושחר חדש יעלה — רנסנס נוצרי שיביא עמו בעתיד תהילה גדולה עוד יותר . יש אפוא היגיון מסוים בדרך שבה הפריזו בהיקפו של התוהו ובוהו ההוני . שמם של הוונדלים זוהה עם שגרה מסוימת של ביזה ; שמם של הגותים שימש השראה למונח "גותי", שבמקורו ציין שימוש לרעה בתרבות ורק אחר כך קיבל את המשמעות המחמיאה שלו ; אבל ההונים נשארו תמיד מחוץ לתחום . לפי ההיסטוריה שנכתבה במרוצת שלוש מאות השנים שלאחר מותו של אטילה, אפשר לחשוב שהוא החריב כל דבר אפשרי בגאליה ובאיטליה . נאמר שהוא הרס אפילו את פירנצה והרג שם חמשת אלפים איש, אף על פי שההונים מעולם לא חצו את נהר הפו, המרוחק מאה קילומטר מפירנצה . ב"חייו של לופוס הקדוש" נכתב : "לא היתה שום עיר גדולה, טירה...
אל הספר