ג'ון מאן | 110 הגדול, עשו איתם שלום, כל אחד מהם בנפרד, בשנים 380 - 382 . הם שיחדו אותם בפטור ממס, במענקי אדמות ובתעסוקה בכוחות המזוינים . תיאודוסיוס הוא ששמר על העסקה הרעועה הזאת לבל תתפרק, בשני מקרים מכריעים, כאשר שלח צבאות לתמוך בנצרות במלחמתה בפגאניות ולסייע למשפחתו להילחם במורדים שניסו להשתלט על אדמות במערב . והוא שהצליח להרוויח זמן באמצעות כריתת ברית עם הגותים, אף שכנוצרים הם נחשבו כופרים . הוא כפה * של הנצרות בכל רחבי האימפריה לפני מותו את הגרסה הניקיאנית בשנת 395 . במותו נפלה גם החומה שהגנה עליהם מפני הפרות סדר ומנגיף הברבריות . יורשיו היו שני בניו החלשים, ארקדיוס ( בן שמונה- עשרה, שליט המזרח ) והוֹנוֹריוּס ( בן אחת-עשרה, שליט המערב ) . האימפריה הפכה לבליל תרבויות המעורבבות ותלויות זו בזו . מקצת הברברים התיישבו, ואחרים המשיכו לנדוד, בעיקר הוויזיגותים . מנהיג חדש, אָלָריך, לקח אותם למסע ביזה מוצלח כל כך ברחבי הבלקן, עד שהוא מונה למושל מחוז, אך היה זה רק שלב בדרך למולדת טובה יותר לעמו בגבולות האימפריה . בשני צדי האימפריה, הגותים וברברים אחרים — אפילו הונים שפעלו כיחידים — נעשו פקי...
אל הספר