60 תניא ציון וולדקס "אני מאמינה בשינוי מבפנים" ופמיניסטיות ( בהגדרתן העצמית או בפועלן ) , שהמאבק למען עגונות מצוי בלב 5 עשייתן הציבורית, אם כמקור פרנסתן או בהתנדבות . ניתוח נרטיבי של הראיונות מצביע על כך שנשים אלו מגלמות סדרה של פרדוקסים : כנשים דתיות הן מחוּנכות לשמירת מצוות דקדקנית, ל"אמונת חכמים" ( קרי כבוד ויראה לסמכות הרבנית ) , ומנהלות אורח חיים שתואם ערכים אלו . מרביתן נשים נשואות וכולן אימהות, והן חיות בקהילות דתיות הנשענות על מסורות פטריארכליות . כבעלות השכלה בתחום ההלכתי הן מצויות בנבכי השיח הרבני, חשות מועצמות, ולא מקבלות כמובן מאליו את המשך הסבל של נשים עגונות או את אי הצדק במצבן . כאקטיביסטיות הן מבקרות חברתיות חריפות, שמעורבות בהתנגדות מגדרית פוליטית בלתי מתפשרת במרחב הציבורי, הן הדתי והן האזרחי . כישראליות הן נשות מקצוע מוכשרות שפועלות במערכות פטריארכליות במדינת לאום מודרנית ליברלית, מערבית ודמוקרטית במזרח התיכון . מורכבות זו מביאה לידי מצב פרדוקסלי : נשים אלה נאבקות ומבקרות אך הן עושות זאת מתוך עמדה של שייכות, הזדהות, מחויבות ונאמנות לאותם מבנים תרבותיים, חברתיים, ערכיי...
אל הספר