286 חגי ּרליך בירורות ספרים משכנעים כי כך היו פני הדברים . גם המשך ההיסטוריה של המרחב הערבי עד ימינו מוכיחים זאת בדיעבד . טאובר, כמוהו ככותב שורות אלה, נמנה עתה עם הוותיקים בקהילת ההיסטוריונים של המזרח התיכון . בראשית לימודינו, בשנות השישים של המאה שעברה, עדיין פרחה "התקופה הנַאצִרִית" — שנים שבהן דומה היה שאכן קום תקום מדינת-על ערבית "מהאוקיאנוס האטלנטי עד המפרץ הפרסי", מדינה שתבטל את הישויות הנפרדות ותגשים לאומיות ערבית חילונית ומהפכנית הצופה פני עתיד . אלא שרעיון זה שוב לא התממש . הוא דווקא ליבה סכסוכים ועימותים בין-ערביים לפני שקרס . המשברים הרבים שהתחוללו מאז, כך נדמה, שבים ומצדיקים את התזה הבסיסית בנוגע לשורשי הזהות הערבית המודרנית שטאובר מנתח . זאת ועוד . באותה תקופה, בשנות הנאצריזם, פרחה גם התפיסה, הן במזרחנות העולמית הן בקרב הלאומיים המקומיים, שהכוח המניע את תולדותיו של המרחב הערבי הוא "אתגר המערב", כלומר האימפריאליזם האירופי השתלטני והדורסני . הוא שמנע את האחדות הערבית, אף שבראשיתה היא השכילה להתאחד ב"ממשלת פַיְצַל בדמשק" בשנים 1918 - 1920 . אלא שהבריטים והצרפתים מיהרו לחסלה,...
אל הספר