על מילון מילסון (המקוון והקשיח) והגיניאולוגיה של המילון הערבי־עברי בארץ

308 יויתן מידל ביקורות ספרים כעורך הספר ולגביהם צוין באופן משני כי הפרסום הוא "בהשתתפות דוד נוישטדט 2 ופסח שוסר" . כך או כך, הספר בעריכתו של בריל היה חלק מגל של פרסומים רבים ( ספרים 3 וחוברות ) שראו אור בין השנים 1939 ל- 1948 ושהתמקדו בשפת העיתונות הערבית . הגל החדש הזה, שביקש לקדם ידע חדשותי, פוליטי ופרקטי ושקיבל דחיפה ממורים דוגמת מיכאל דנה ואביבה טורובסקי-לנדמן, שהשילוש ערבית-חינוך-ביטחון לא היה זר להם, עתיד היה לסמן ברית פנים-ציונית, חינוכית-אסטרטגית, בשדה הוראת הערבית, ששילבה בין הפילולוגי למעשי . השותפות בין שוסר לנוישטדט הלכה והתחזקה מאז פרויקט אוצר המילים העיתונאי, ובשנת 1947 התבטאה באירוע לקסיקוגרפי מכונן : פרסום מִלון ערבי-עברי ללשון הערבית החדשה, הוא מילון איילון- שנער ( הם, אגב, לא פספסו את ההזדמנות, וציינו על המילון כי הוא "בהשתתפות משה בריל" ) . המילון, שיצא לאור בהוצאת מאגנס מבית האוניברסיטה העברית והתבסס על עבודתם בפרויקט העיתונות הערבית, היה גם הוא פילולוגי מכאן ומעשי מכאן . מצד אחד, הודו השניים למקום עבודתם באגף הערבי של המחלקה המדינית בסוכנות היהודית על שהעמיד לרשותם...  אל הספר