שלום, קונפליקט ו(אנטי־)נורמליזציה: בחינת תַרגומים מצריים של ספרוּיוֹת ישראליות

204 לימור לביי שלום, קויפליק ו ( יי יר ) יורמליזציה 1 חשיפה לתרבות תרגום להעמקת יחסי שלום בין עמים וליצירת גשר בין-תרבויות . זרה באמצעות תרגום יש בה כדי להסיר מכשולים בדרך לאינטראקציה ולדו-קיום, לקרב בין בני תרבויות שונות דרך הצבעה על מכנים משותפים והעלמת קונוטציות 2 שליליות שיש למושגים מסוימים בתרבויות ספציפיות ולמנוע אי-הבנה ומחלוקות . בה בעת, למתרגם יכולת למסגר מחדש את הכתוב באופן שמחזק נרטיב מסוים בסכסוך על פני משנהו, לפרש ייצוגים של דמויות ואירועים על פי השקפה פוליטית ונטייה 3 במילותיו אידאולוגית ולהתנסח לפי ציפיותיו של קהל הקוראים בצד אחד בלבד . של יהודה שנהב-שהרבני : "תרגום עלול להיהפך לשיח מלחמה, או להמשך המלחמה בדרכים אחרות [ . . . ] כל תרגום הוא בעת ובעונה אחת גם מודל של 'שלום' וגם מודל של 'מלחמה'" . 4 אשר על כן, נשאלת השאלה מהו מקומו של תרגום בנסיבות של 5 השלום הקר בין ישראל למצרים, שלום המתאפיין ביחסי "שוּתפות בצל יריבוּת" . ייחודם של יחסי שלום אלה הציב לחוקרים אתגר קונספטואלי — כיצד לכנות שלום שהוא פחות מיחסים נורמליים מלאים ( "שלום חם" ) ויותר מאשר רק היעדר מלחמה ( "שלום ...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ

האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם - אילמ"א