100 עמרי יילת היימפריה העות מייית ו"הבעיה הדרוזית" נזקים . למרות זאת, הטיפול בענייני הדרוזים בהר החוראן והיחס לאליטה הגולה בשנים העוקבות למרד מעיד על כך שעיקר עניינו של השלטון המרכזי היה שמירה על כוחו של הצבא וביסוסו ברחבי סוריה . מבוא בסוף שנת 1895 פרצו בחַוְרַאן ובגולן מעשי איבה רחבי היקף, שראשיתם מתקפה 1 של אדיגה ( יובאו להלן בשמם השגור באימפריה מאורגנת של בני שבטים, העות'מאנית : צ'רקסים ) ושל כורדים על כפרים דרוזיים, לאחר תקופה ממושכת של מתח ותקיפות מוגבלות . הדרוזים השיבו בפשיטה מאורגנת על שנים-עשר כפרים מוסלמים ברחבי החוראן, בו היו הראשונים דומיננטיים מבחינה דמוגרפית ופוליטית . אירועים אלה היו נקודת שיא של תסיסה ממושכת על רקע הידרדרות הביטחון ושליטת הממשלה המרכזית וממשלי המחוזות באימפריה העות'מאנית, ונמשכו עד 2 סוף שנת 1896 . נוכח המתקפה נערך גיוס מילואים כללי בארמייה החמישית, חיל המצב של סוריה, על כל 54,000 חייליה . נוסף על כך, השלטון המרכזי החל לשלוח לסוריה תגבורות מהארמייה השלישית שישבה בסלוניקי . תגבורות אלה הגיעו בשיאן ל- 30,000 חיילים, במסע המלחמה הגדול ביותר שראתה סוריה בת...
אל הספר