הדרך לכ"ט בנובמבר — פרשת אונסקו"פ וראשית מעורבותו של האו"ם בסכסוך הישראלי־ערבי

350 אבי שילון ביקורות ספרים התיכון היו גורליים, שכן האופציה שעליה המליצו בסופו של דבר — לשביעות רצונם הרבה של חלק ממנהיגי התנועה הציונית — לא הייתה היחידה . הספר, שלפרקים נקרא כמו רומן היסטורי סוחף, מתחקה על דיוני הוועדה והעמדות המתפתחות של חבריה לאורך הביקור . בן-דרור מפנה תשומת לב לטיעונים שהעלו נציגי היישוב היהודי, הפלסטינים ונציגי מדינות ערב שנפגשו עם חברי הוועדה, וגם לשיקולי המעצמות — ארצות הברית, ברית המועצות ובריטניה — שגורמים מטעמן לא לקחו חלק בוועדה, אך רוחן שרתה עליה כל העת . ברקע הדברים חשוב לציין כי לוועדת אונסקו"פ הייתה אומנם משמעות עצומה לעתידה של ארץ ישראל / פלסטין, אך חשוב לא פחות מכך — היא שימשה אבן בוחן לתפקודו של האו"ם, שהוקם רק שנתיים לפני כן ( ב- 1945 ) . יש לזכור כי ההכרעה בנושא הייתה ההחלטה הבינלאומית הראשונה החשובה ביותר של האו"ם, אשר "היה ב- 1947 בגדר הבטחה שעדיין לא מומשה", כפי שמציין בן-דרור בצדק ( עמ' 23 ) . הספר שופע תיאורי אירועים ואנקדוטות, חלקן מפתיעות וחלקן משעשעות, כמו למשל האופן שבו הובלו חברי הוועדה למפגש חשאי עם מפקד האצ"ל מנחם בגין, שלמעשה הבטיח לס...  אל הספר