הגוף בתרבות ובספרות הערבית המודרנית

316 בסיליוס בוארדי מדור תרבות 1 אף על פי כהשתקפות של הסבל הנשי, אך גם של אמנציפציה, מאבק לאומי ושחרור . שגופניות מפורשת היא אולי רעיון חדש שמתהווה בכתבים אוטוביוגרפיים, הרעיון 2 של גופים המשתתפים "בבניית זהות" אינו חדש בכתיבה הערבית . אנו מקווים להראות באמצעות המסות הנכללות במדור התרבות שבגיליון זה כי הגוף בתרבות ובספרות הערבית המודרנית אינו מנוגד למנגנונים אחרים כמו רגשות או היגיון, אלא נמצא איתם בהרמוניה . הגוף, שלא כמו הנשמה והשכל, מוגדר היטב, ועם זאת אינו סטטי . גוף כישות חיה נמצא במצב של טרנספורמציה מתמשכת : היא גדלה, היא חולה ומחלימה, היא משנה צורה, היא עוסקת בבריאה והרס, היא מתפרקת ונשחקת . לפיכך הגוף מייצג מגוון של פעולות : הוא יכול להיווצר, לנסח מחדש את הפעולה, לעוות אותה ואפילו להרסה . יתר על כן, הגוף קיים מעבר להווייתו הפיזית, והוא מתרחב ומתפשט אל שדות פעולה שונים ואל תחומי ידע מגוונים . בערבית מקובלות שתי מילים עיקריות לתיאור מה שאנו מכנים גוף : אַל-גִ'סְם ואל-גַ'סַד . החוקר העיראקי רַסוּל מוחמד רסול עמד על ההבדל בין שני המונחים, וטען כי בניגוד למילה ג'יסם, המתארת ישות שניתן...  אל הספר