ההיסטוריה של השיעים בארץ ישראל בימי הביניים

36 ירון פרידמן ההיסטוריה של השיעים בארץ ישראל בימי הביניים לפחות . מכיוון שההיעדרות סיסטמתית הן בספרות הסונית הן בספרות השיעית בכל הז'אנרים, סביר להניח כי אין זו תופעה מקרית בלבד . על כן, מבחינה מתודולוגית אי- אזכורם של השיעים בארץ ישראל במקורות השונים חשוב למחקר בעניינם לא פחות מאשר אזכורם . משום כך השתמשתי במחקר זה במונח שהגדרתי כ"מתודולוגיה של 2 ההיעדרות", אשר כמדומני לא נעשה בו שימוש עד כה במחקרים היסטוריים . השיעים הראשונים האזכורים בספרות הערבית על נוכחות שיעית בארץ ישראל לפני המאה ה- 9 הם אגדתיים יותר מהיסטוריים . לפי המסורת השיעית, אַבּוּ דַ'רּ אלְ-עַ'פַארִי ( מ' 652 ) , מתומכיו העיקריים של עלי בן אבי טאלב, בן דודו של הנביא מוחמד וחתנו ( והיורש הלגיטימי היחיד שלו לפי השיעה ) , הגיע לאזור דרום לבנון ולצפונה של ארץ ישראל . 3 מסורת שיעית מאוחרת יותר תיעדה פנייה של "משלחת מפלסטין" לאימאם השישי גַ'עְפַר אל-צַּאדִק ( מ' 765 ) שחי בעיראק בשאלה בנוגע לפרשנות קוראן . דבר לא ידוע 4 על המשלחת שהגיעה לעיראק מלבד העובדה שהיא הגיעה מפלסטין . המידע המפורט הקדום ביותר על אודות התיישבות של שיעי...  אל הספר