208 עמית לוי ביקורות ספרים מחקרו של קליין, אם כן, רואה בלימודי האסלאם והמזרח התיכון מקרה בוחן גדוש לשאלות רחבות יותר על מקומה של האקדמיה בחברה ועל הנחות היסוד שבבסיס הפעילות האקדמית . ארגז הכלים הדרוש לשם כך גדול, ואכן המחבר מוכיח את בקיאותו בספרות משנית רחבה ומקיפה פרי עטם של תאורטיקנים מתחומי ידע שונים — סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, היסטוריה ובלשנות . עבודתו נשענת על ארבעים וחמישה ראיונות שערך עם אקדמאים ישראלים מובילים בתחום, לצד מספר שיחות בלתי פורמליות, וכן על טקסטים אקדמיים ולא-אקדמיים מאת חוקרות וחוקרים מן השדה המזרחני שפורסמו באכסניות שונות . אף על פי שקליין מתאר לא פעם את מושא המחקר שלו כתחום המזרחנות ( הוא משתמש בתעתיק מן העברית, mizrah ִanut , כדי לשמר את ההבחנה הישראלית בין מזרחן לבין 'אוריינטליסט' ) , בפועל הוא עוסק בתת-תחום ספציפי יותר — לימודי אסלאם ומזרח תיכון . יש ממד של התרסה בהתעקשות על מונח זה, מכיוון שכיום האקדמאים הפעילים בתחום מעדיפים לתאר את עצמם כהיסטוריונים והיסטוריוניות של המזרח התיכון, חוקרי / ות אסלאם וכן הלאה . אם בכל זאת בוחרים להיצמד למונח 'מזרחנות', שאומנם...
אל הספר