תש"פ - 2020 המזרח החדש נ"ט 125 הסאטירה כאמצעי לביקורת חברתית ולשינוי פני המציאות ביצירתו של עלי סאלם עלי סאלם לא היסס לבקר ביצירותיו את ראשי המשטר . הוא עשה זאת בדרך אלגורית, באופן מרומז ולעיתים אף באופן ישיר, כשהוא מאמץ לשם כך את הז'אנר הסאטירי שההומור במרכזו . הוא היה מודע לכך שעם ציבור הקוראים והצופים של מחזותיו נמנו יודעי ספר ואינטלקטואלים, אשר השכילו להבין את הזיקה בין העלילה התמימה לכאורה, המוסווית על ידי הסאטירה וההומור, ובין המציאות המרה . שכן ההומור הוא ייחודי למרחב ולזמן קונקרטיים והוא משקף את הנושאים המרכזיים שעל סדר היום החברתי, התרבותי והמוסרי של החברה בכללותה או של קבוצה או קבוצות מסוימות 16 יתרה מזאת, סאלם ידע כי חרדתם של מושאי הצחוק וההומור מפני הנמנות עימה . הביקורת גורמת להם להתגונן מפניה באמצעות מתקפה על מחברי הסאטירות, מהלך המשתק את חופש המחשבה והביטוי ומוליד את הציות העיוור לבעלי הסמכות . 17 אשר על כן השימוש בהומור ובסאטירה אפשר לו לחמוק מן המצנזר או ממגבלות חברתיות כאלה ואחרות ולהביא בפני קוראיו לא רק טקסט להתלוצץ עליו, אלא דרך עקיפה לבטא מסרים אסורים . דרך זו סיי...
אל הספר