74 עמי איילון ספרים בתיבת פח : ילדים כקוראים בתקופת הנהצ'ה נתפסו הקריאה והכתיבה ככישורים חיוניים לתפקודו של הפרט, אלא ככלים שנועדו לצרכים מוגדרים של הקהילה : שימור המורשת הדתית-הלכתית שלה, הנחלת ערכיה הרוחניים והפעלת מנגנוני השלטון והמנהל — משימות שעליהן היו מופקדים בעלי הכשרה וסמכות מיוחדות . מיומנויות כאלה היו גם למספר לא רב של אינטלקטואלים, אנשי הגות מדעית ויצירה ספרותית, וכן לאחרים ששליטתם בקריאה ובכתיבה אפשרה להם להעניק לציבור שירותים שונים בהיקף מוגבל . בתפיסה המסורתית שיקפה המציאות הזאת את הסדר הנכון של הדברים, סדר שבו הכלים העומדים לרשות הקהילה עונים על כל צרכיה ( תפיסה זו גם מסבירה את חוסר העניין בטכנולוגיית 1 אין הדפוס שגילו המדינה והחברה באזור עד לתחילת עידן הרפורמות באימפריה ) . בידינו נתונים מדויקים ואף לא מקורבים על שיעור יודעי הקרוא באזור באותה עת, אך ברור שמדובר במיעוט קטן מאוד ; אם מותר להסתכן בהשערה על סמך התרשמות כללית ממקורות התקופה, בתחילת המאה התשע-עשרה היו במחוזותיה הערביים של האימפריה אלפים מעטים של יודעי קרוא, ככל הנראה לא יותר מחמישה אחוזים 2 ראוי לזכור שבהערכ...
אל הספר