לזכרו של פרופ' קייס פירו

42 לזכרם 1 על נסיבותיה, כוונותיה וסיבותיה . קייס התנגד לגישה הפרימורדיאלית כלפי הדרוזים, ומתח ביקורת על פעולותיו של הממסד הישראלי ביחס לסוגיות כמו יצירת המסורת המומצאת של קבר נבי שועייב, הסללת הדרוזים לתפקידים מוגדרים במספר מגזרי עבודה בישראל ( בעיקר בכוחות הביטחון ) , וגולת הכותרת — המצאת "הלאום הדרוזי" . מאמצי הממסד הישראלי כוונו, לתפיסתו של קייס, לשם טשטוש העובדה הפשוטה, הידועה בכל רחבי המזרח התיכון ( אך לא בישראל ) , שהדרוזים הם ערבים . אומנם אין מחלוקת על בידולה הכלכלי-חברתי ההיסטורי בן מאות השנים של העדה הערבית-דרוזית מעדות ערביות אחרות, אולם אין פירושו של בידול זה שהדרוזים אינם ערבים . ניתוחו הביקורתי של קייס את פעולות הממסד הישראלי בנושא הדרוזים בישראל חידד עבורי באופן מרשים את עוצמתו האדירה של הממסד ואת יכולתו המופלאה להמציא יש מאין זהות דרוזית הנבדלת מזהותם של שאר אזרחיה הערבים הפלסטינים של מדינת ישראל . לא אכביר מילים על ייחודו של קייס כחוקר והיסטוריון חשוב של סוריה ולבנון, אלא אוסיף דווקא כמה מלים על אודות התפקיד החברתי-פוליטי שהוא לקח על עצמו כאיש רוח היורד ממגדל השן . קיי...  אל הספר