תשע"ט - 2019 המזרח החדש נ"ח 167 מתערער בסוף הפרק, עם תיאור הטרגדיות שפקדו את אל-סכאכיני במהלך חייו, החושפות את חולשותיו ואת אישיותו המורכבת והמגוונת . הפרק השני הוא מרכז הכובד של הספר . הוא מפרט את עקרונותיו החינוכיים האוונגרדיים ופורצי הדרך של אל-סכאכיני, ובראשם השקפתו בדבר תכליתו ותפקידו של החינוך ההומניסטי המתקדם . כך למשל הוא דגל בביטול שיטות הענשה והשפלה של התלמיד ובקידום חשיבה עצמאית ויצירתית ועידוד לעצמאות, לגאווה ולפטריוטיזם . אל-סכאכיני האמין שתפקידו של החינוך "להנהיג ולהוביל את הציבור, את החברה — בייחוד חברה חלשה כמו החברה הערבית — אל עבר השכלה, 3 על מנת להשיג מטרות נאורות, התנהגות מוסרית והומנית, גאווה ושאיפה לחירות" . אלה, הוא שאף להקים את "בית הספר הראוי" — בית ספר שמכבד את תלמידיו, מעצים אותם, מטפח בהם אומץ לב וסגולות נעלות ומפתח בהם מוטיבציה ומודעות גבוהה . הוא הטיל אחריות רבה על "המחנך הראוי", שהיה בעיניו החוליה המרכזית והחשובה ביותר בהכנת דור העתיד . השקפת עולמו החינוכית הייתה, כלשונו של 4 מאפיינים המחבר, "נדירה בפלסטין באותם ימים, המעידה על חדשנות וחלוציות" . אלו באו ...
אל הספר