66 יובל בן-בסט ויוסי בן-ארצי עדויות קרטוגרפיות חדשות במאמר זה אנו מציגים פן מוכר פחות במסכת המיפוי העות'מאני של שלהי האימפריה, זה הקשור במערך חוקי הקרקעות וברפורמות שהנהיגה האימפריה בתחום זה . לשם כך אנו דנים במיפוי הקדסטרי והטופו-קדסטרי של המרחב הכפרי 3 אין בכוונתנו לדון במאמר זה בקרטוגרפיה של צפון-מזרח ארץ ישראל ודרום סוריה . העות'מאנית בכללותה ולא במהותה של המפה העות'מאנית, אלא בנגזרת הצרה — אך רבת החשיבות — של מיפוי ורישום בעלות על קרקעות כגורם לתמורות יישוביות וכלכליות באימפריה . החשיבות העיקרית של המפות המובאות במאמר היא היותן מפות מקוריות שטרם נעשה בהן שימוש במחקר . כפי שנראה בהמשך, נושאי ההתיישבות והמקרקעין בארץ ישראל נחקרו עד כה באמצעות שימוש בהעתקים מאוחרים של מפות, אך לא במפות מקור . ברם, אין דין שימוש בהעתק מפה כדין שימוש במפת מקור, שכן העתקים אינם נאמנים בהכרח למקור . לעיתים מופיעות בהם תוספות שנעשו על ידי הגורמים שהשתמשו במפות, בהתאם לצורכיהם, ואילו בפעמים אחרות הושמטו מהן פרטים או אלמנטים שהופיעו במפה המקורית . שלוש המפות המובאות במאמר זה הן מפרק זמן קצר יחסית — 1889 עד ...
אל הספר