לזכרו של פרופ' ברנרד לואיס

28 דברי הספד מאוד מאמצע המאה העשרים . כאשר נפתחו לראשונה הארכיונים העות'מאניים באיסטנבול והתאפשרה כניסת חוקרים לא תורכים, לואיס היה שם . המאמרים שפרסם בנושא הביאו לידי ביטוי את העושר שבאוספים ואת הפוטנציאל הרב שהיה בהם למחקר על האימפריה העות'מאנית . באותם ימים היו שני מוקדים עיקריים ללימודים העות'מאניים בארצות הברית : פרינסטון ואוניברסיטת שיקגו, שם ישב הליל אינלצ'יק ( 2016 - 1916 Inalcik, ) . הסקרנות האינטלקטואלית של לואיס הובילה אותו לחקור את תולדות המוסלמים בפריסה כרונולוגית וגאוגרפית רחבה, ואילו אינלצ'יק התעמק בהיסטוריה עות'מאנית לאורך ימי האימפריה ושם לעצמו למטרה לייסד את המחקר המודרני על האימפריה העות'מאנית בתורכיה, יחד עם עמיתים ומספר דורות של תלמידים בתורכיה ובעולם . בין השניים שרר כבוד הדדי, והם הגיעו באופן קבוע זה למוסדו של זה כדי להעביר סמינרים . לואיס לימד אחדים מהסמינרים שהשתתפתי בהם באותן שנים, אבל בעיניי המילה שמתארת אותו טוב מכול היא "מנחה" או המילה התורכית hoca , ה ו ג ' ה — שפירושה "מורה דרך" ו"מלומד" . בכיתה, בהנחיה למחקר, בהערותיו על עבודה כתובה וגם בשיחות שעניינן אר...  אל הספר