ב י ק ו ר ו ת ס פ ר י ם תשע"ח - 2018 המזרח החדש נ"ז 217 שני הפרקים הראשונים פורשים את הרקע ההיסטורי במצרים, כדי לבחון את השינויים שחלו בה בעקבות הופעת רעיונות חדשים מן המערב . הפרק הראשון מתחיל בקביעה ש"בשפה הערבית ניכרו שינויים גדולים של רעיונות" ( עמ' 18 ) וממשיך בשחזור ניסיונם של מלומדים דוברי ערבית לתרגם לשפתם רעיונות מערביים ש"לא היו חלק מהנורמות העות'מאניות" ( עמ' 23 ) . הפרק השני מדגים כיצד המושגים קידמה וציוויליזציה הוכנסו לשיח הפוליטי בערבית בעשורים הראשונים של המאה התשע- עשרה, ובכך פתחו אופקים אינטלקטואליים חדשים ואפשרו פעולה פוליטית מסוג חדש . המחבר טוען שבעקבות התבססותם של שני הרעיונות הללו נוצר מרחב לניסוח והבעה של שאלות ורעיונות חדשים נוספים . השאלה העיקרית שהעסיקה מלומדים ערבים במשך שנים ארוכות — כיצד הערבים נותרו מאחור בשעה שהאירופאים התקדמו במהירות ? — יכלה להתעורר רק בסביבה חושבת שנוצרה בזכות רעיונות חדשים על קידמה וציוויליזציה : "קידמה וציוויליזציה היו למסגרת התיאורטית שיצרה את הבניית השיח בערבית" ( עמ' 53 ) . הפרקים השלישי והרביעי מציעים ניתוח מפורט של מגוון הדרכים ...
אל הספר