208 יוני פורס ביקורות ספרים הפרק הראשון של הספר מוקדש לעיתונות הפלסטינית, להיסטוריה שלה ולסיפורם של כותבי העיתונים ושל קוראיהם . הפרק השני והנרחב ביותר בספר מוקדש לשינוי שחל בתפישותיהם של הכותבים והעורכים, בעיקר בני הדודים עיסא ויוסף אל-עיסא, בנוגע לפעולותיה של התנועה הציונית . הניטרליות היחסית כלפי 3 הפכה הציונות או לעיתים ההערכה להישגיה שאפיינה את שיח הקדמה של ה נ ה צ ' ה, לביקורתיות ולאחר מכן לתפישת הציונות כאיום ממשי על מרקם החיים בארץ . בשקה משווה את ההתעוררות המאוחרת יחסית של בני הדודים עיסא לסכנות הציונות ( החל מקיץ 1912 ) לכתיבה האנטי-ציונית המוקדמת יותר של שכרי אל-עסלי באל-מקתבס ונג'יב נצאר עורך העיתון אל-כרמל . אל-עסלי ונצאר נחשפו במסגרת תפקידיהם — כ ק א י מ ק א ם נצרת וכפקיד יק"א בהתאמה — לרכישת קרקעות ולנישול פלאחים בידי הציונים בצפון הארץ . חשיפה זו, כך לטענתו של בשקה, גרמה להם לזהות את הסכנה מוקדם יותר . ההתעוררות המאוחרת יחסית של עורכי פלסטין מיוחסת גם להתמקדותם במרחב העירוני ופחות במרחב הכפרי, שבו החיכוך בין מתיישבים יהודים לכפריים ערבים היה מובחן יותר . לבסוף, יפו היית...
אל הספר