תשע"ח - 2018 המזרח החדש נ"ז 123 בנימוק שהעלייה להר היא שיאה של מצוות עשה לכבוש את הארץ, שמבטלת את 56 האיסור הרגיל לעלות להר . אכן, הר הבית הוא המקום שהוגים ופעילים משלבים את השיח הציוני הלאומי בשיח היהודי הדתי באופן המובהק ביותר . במובנים מסוימים מזכיר הלך רוח זה את הלך הרוח של העולים הפרוטו-ציוניים, תלמידי הגר"א ואחרים, למרות השינויים הפוליטיים העצומים והתמורות ביחסי הכוח בין יהודים ומוסלמים בירושלים . בה במידה, דומה ההתלכדות היהודית סביב ההר בשל איום זר להתלכדות המוסלמית סביב אל-אקצא לאחר נפילת ירושלים בידי הצלבנים, וביתר שאת לאחר כיבוש ההר 57 בידי ישראל ב- 1967 . סיכום השוואתי המפגש בין יהודים ומוסלמים בהר הבית / אל-אקצא החל עם ראשית האסלאם ונמשך עד היום . על פי המסורת המוסלמית, המפגש החל כשיתוף פעולה משולב בתחרות : יהודי מומר, כעב אל-אחבאר, היה זה שהדריך את הח'ליפה עומר אל מקום המקדש ; בתקופה האומיית יהודים השתתפו בפולחן בכיפת הסלע ותפקידם היה לנקות את המקום ולהדליק בו את מנורות השמן . היו יהודים, מצידם, שראו בעומר אבן 58 אולם עד אל-ח'טאב מבשר טוב ובכיבוש האסלאמי של ירושלים אתחלתא ...
אל הספר