מאחורי המספרים — דמוגרפיה פוליטית בישראל

ב י ק ו ר ו ת ס פ ר י ם תשע"ז- 2017 המזרח החדש נו 231 בספר התייחסות מספיקה להסבר ההגירה הנכנסת שהייתה בעבר, גם כבסיס לניחוש של פוטנציאל העלייה בעתיד . היום, שלא כבעבר, כ- % 90 מכלל יהודי התפוצות מתגוררים במדינות מפותחות יותר מאשר ישראל, והסיכוי לגלי הגירה גדולים משם נמוך . אתמקד בשני הפרקים הנוגעים להתפתחות הפריון בישראל ולמדיניות המיועדת להשפיע על רמתו . יש להצטער על כך שבמקביל לדיון על רמות הילודה, אין דיון על רמות התמותה ( גם מונח זה חסר במפתח העניינים ) . הדבר אינו טריוויאלי כי בדיון שלפנינו יש ערבוביה בין המושגים "פריון" ו"ילודה" . בעוד הראשון מתייחס למספר הילדים הנולדים בממוצע לאישה בתקופה מסוימת הרי השני מתייחס למספר הלידות בפועל יחסית לגודל האוכלוסייה בהרכב הגילים הקיים . הבחנה זו חשובה שכן בקרב אוכלוסייה צעירה יותר נרשמות לא רק יותר לידות אלא גם פחות פטירות, ועקב כך שיעורי הצמיחה שלה גבוהים יותר . על רקע זה, תשומת לב ממשלתית לפריון היהודים איננה מופרכת וחסרת טעם, אלא מבטאת קריאת נתונים מציאותית, כמובן מתוך אידיאולוגיה הדוגלת בקיום דמוקרטיה בעלת צביון תרבותי יהודי . עם זאת, יש ...  אל הספר