ב י ק ו ר ו ת ס פ ר י ם תשע"ז- 2017 המזרח החדש נו 225 הממשל ושל המציאות עמה התמודד בגדה המערבית ובהקשריה הרלוונטיים, כגון ביחסיה המורכבים עם ירדן . הבעיה מתחילה כאשר נדרש הספר לניתוח רחב זווית של יחסי ישראל והפלסטינים, כמו גם של היחסים והשינויים שחלו במרחב הפנים-פלסטיני . נראה שהמחבר לא התייחס למקורות משניים חיוניים לשם כך, אך בעיקר החסיר את מה שניתן היה להפיק מקריאה צמודה יותר של מקורות הממשל . כך לדוגמה, בהתייחסויותיו לשיחות על הסדר מדיני שניהלו קצינים ובכירים ישראלים עם אישים פלסטינים ובהם ראש עיריית חברון, השיח' מוחמד עַלִי אל-גַ'עַבְּרי, המתואר כמי שנסוג במהרה מהרעיון ואף ירד למחתרת "כל עוד נפשו בו" בסרבו לקבל על עצמו את הנהגת הגדה במתכונת של אוטונומיה . 1 אלא שדווקא מסמכי הממשל, לצד מקורות אחרים, מעלים שההפך הוא הנכון . ג'עברי מתגלה במקורות אלה כמנהיג רב-עצמה שיזם מגעים עם ישראל מיד עם תום קרבות מלחמת ששת הימים וניהל, כמעט במפגיע, ולאורך שנים ארוכות, שיחות על הסדר מדיני . ג'עברי אף שילם על כך מחיר אישי כשהוקע בשל כך כבוגד על ידי אש"ף וירדן שעמה היו לו יחסים הדוקים עד 1967 . ב- ,1...
אל הספר