222 מירה צורף ביקורות ספרים תאורטיות עשוי היה לסייע למחבר לחלץ משמעויות גלויות וסמויות מהטקסט הקולנועי, ובאמצעותן לפענח גם את ההקשר ההיסטורי . אחת התאוריות הרלוונטיות היא של רולאן בארת, הסבור כי הדימוי החזותי מכיל שלושה סוגי מסרים : לשוני, שהוא השפה הכתובה או הטקסט המילולי הנלווה לדימוי ; המסר האיקוני הבלתי מוצפן, שהוא הדימוי כפשוטו במשמעותו הליטרלית, ובמקרה של הקולנוע זהו האובייקט המצולם עצמו ; והמסר האיקוני המוצפן, שהוא המסר הסמלי המכיל שורה של סימנים לא רצופים, אשר מייצרים את המשמעויות השונות הנלוות לאובייקט עצמו ( הרטוריקה של הדימוי, ,2004 עמ' 337 - 339 ) . שימוש בתאוריה כגון זו היה עשוי למצות יותר את הטקסטים הקולנועיים המובאים בחיבור זה . תרומתם של הסרטים ההיסטוריים להבנת "רוח התקופה" ( Zeitgeist ) היא משמעותית, שכן במרבית המקרים הם מייצגים את ההגמוניה כמו גם את האופנים שבהם מהנדסי התרבות מעצבים את הזיכרון הקולקטיבי כך שיהלום את האג'נדה הפוליטית השלטת . בנדיקט אנדרסון סבור כי לשם גיבושה של תודעה לאומית והטמעתה בקרב הקולקטיב יש לגייס את מערכת החינוך, את התגליות הארכאולוגיות והמוזיא...
אל הספר