טיפול בהלם לקורא הישראלי: מה היה קורה אילו?

208 אסף דוד מדור תרבות "רצפה מצוירת, נוף לים", ממחיש את המועקה הכרוכה בנושא, משום שבמרכזו עומד הפסד של ישראל לערבים במלחמת יום הכיפורים ( 1973 ) והפיכתם של 5 ספרה של נאוה סמל, הפלסטינים לרוב השולט בארץ ושל היהודים למיעוט נרדף . אִישְרַאִל ( תל אביב 2008 ) , נוח יותר לעיכול משום שהוא נפתח בישראל המוכרת לנו ומסתיים במדינת היהודים הממוקמת על אי אינדיאני ליד מפלי הניאגרה, בהמשך לחזונו הנשכח של הדיפלומט והסופר האמריקני מרדכי נוח משנת 1825 . נועם מורחי, שזהו ספר הביכורים שלו, אינו מבקש להפוך את אבדנה את ישראל המוכרת לנו לקל לעיכול, אולם גם אינו הופך את היהודים למיעוט נרדף ; לא כמצב קיומי, מכל מקום . במובן זה הספר הוא היפוך מוחלט של ההיסטֶריה שהורגלנו בה לא רק בדיון הציבורי על "מה היה קורה אילו", אלא אף במחשבותינו הכמוסות על עצם האפשרות . הנורמליזציה של היחסים בין היהודים לבין הערבים, לאחר ניצחונם של האחרונים במלחמת יום הכיפורים ( ש"התרחשה" על פי הספר באוקטובר 1975 ) והיטמעותה של ישראל כ"מחוז פלסטין" בפדרציה הערבית המאוחדת, היא מושלמת משום שהיא פגומה להחריד . הערבים הם אמנם הרוב השולט, אולם א...  אל הספר