הקדמה: ידע ציבורי במציאות משתנה

186 ליאת קוזמא הקדמה 2 התיכון לבין מערכת הביטחון וההשלכות של קשר זה על יצור הידע והשימוש בו . און ברק מיטיב להסביר את ההטיה ההיסטוריונית של חקר המזרח התיכון בישראל, והטיה זו נמצאת בלבה של הזהות הדיסציפלינרית והבחירות המתודולוגיות של "הסדנה להיסטוריה חברתית" . אסף דוד מצביע על הצורך בארגז הכלים של איש מדע החברה בבואנו להתבונן במזרח התיכון העכשווי . "הפורום לחשיבה אזורית" מבקש לאתגר את מומחיות-העל של השיח התקשורתי על המזרח התיכון העכשווי, ומתייצב בזירה התקשורתית עם ידע ומומחיות עשירה של מגוון חוקרות וחוקרים . החפירה הקהילתית בלוד, שתאופיק דעאדלה מציג במאמרו, נשענת על התפתחות הארכאולוגיה המוסלמית בדורות האחרונים, ומתרגמת את הרלוונטיות שלה לידיעת הארץ עבור קהלים חדשים של תלמידים ערבים ויהודים . אנחנו פועלים, אם כך, בתוך ההיסטוריה של תחומי הידע שלנו ומתוך מודעות אליה . לצד זאת, שלושת הפרויקטים הללו הם תולדה של הרגע ההיסטורי הנוכחי ואתגריו הייחודיים . בראשית המאה העשרים ואחת חלו תמורות מרחיקות לכת במבנה ההשכלה הגבוהה בישראל, שהשפיעו באופן ישיר על חקר המזרח התיכון באוניברסיטאות . בעשור הראשון...  אל הספר