246 נמרוד הורביץ ביקורות ספרים אולם תופעת "הצום המתמשך" לא עברה ללא מחלוקת . היו משפטנים שביקרו אותה בטיעונים חברתיים ; אבן אל-ג'וזי, למשל, טען שהצום מונע מן המאמין לבצע את חובותיו החברתיות ומחליש אותו עד כדי כך, שהוא אינו מסוגל לקיים יחסי מין עם נשותיו, ובכך הוא הולך ונדמה לנזירים, שהנביא ביקר אותם והזהיר מפניהם ( עמ' 80 - 85 ) . אחרים העלו נימוקים הנושאים אופי משפטי . אל-ראפעי, למשל, טען שצום מתמשך איננו מַסְנוּן ( מומלץ עד כדי כך שהוא נעשה מנהג מקובל ) , משום שהנביא עצמו לא צם צום ממושך ומשום שקיים חָדִית' שלפיו הנביא ביקר את מי שצם למעלה משלושה ימים בחודש . בעוד שצום הוא מעשה אישי, מסע רוחני הכרוך בדיכוי יצר גופני, הרי שאוכל נמצא גם במוקד של התנהלות ושיח חברתיים . כדי להבין את החשיבות והסמליות של האכילה יש לזכור שבימי הביניים מזון באיכות טובה לא היה שכיח . פגעי טבע והקושי להעביר מזון ממקום למקום גרמו לעתים מחסור קשה, רעב ואף מוות . סביר להניח שמציאות מאיימת זו פִרנסה את הדמיון האנושי והצמיחה תיאורי סעודות משופעות כל טוב, כמו אלו המתוארות למכביר בסיפורי אַלְף לַיְלָה וָלַיְלָה . על ר...
אל הספר