224 אלי פודה המדינה הטריטוריאלית ושאלת הריבונות במזרח התיכון הערבי ניתן לדמות את ההסכמים שגובשו לאחר מלחמת העולם הראשונה — חוזה סן- רמו ( אפריל, 1920 ) , חוזה סבר ( אוגוסט, 1920 ) וחוזה לוזאן ( יולי, 1923 ) — לשלום וסטפליה המזרח תיכוני . על בסיס שורה של הסדרים והסכמות שעוצבו במהלך מלחמת העולם — איגרות מק-מהון חוסין ( 1915 ) , הסכם סיקס-פיקו ( 1916 ) , הצהרת בלפור ( נובמבר, 1917 ) ועוד — הוקם סדר טריטוריאלי חדש . בניגוד לסדר האירופי, הגבולות של חלק מהמדינות במזרח התיכון ( בעיקר באזור הסהר הפורה ) נכפו על תושבי האזור על ידי מעצמות המערב ( בעיקר בריטניה וצרפת ) . המקורות מלמדים עד כמה תהליך זה היה שרירותי ומלאכותי שנעשה על ידי פקידים ומנהיגים שלא היו בקיאים, בלשון המעטה, בתולדות האזור, עמיו ותרבויותיו . ולכן, הגבולות הותוו לא פעם על המפה — או על החול בלשון הציורית של חלק מכותרות המחקרים — בהתאם לאינטרסים פוליטיים וכלכליים מבלי להתחשב בצורכי האוכלוסייה 4 המקומית או רצונותיה . ואולם, מרבית המדינות במזרח התיכון, בניגוד למודל האירופי, לא היו מדינות לאום קלאסיות משום שלא היה מתאם בין החברה למד...
אל הספר