מודל "העיר האסלאמית" ונופה של העיר ההיסטורית המזרח תיכונית: קריאה לפרידה מפרדיגמה מחקרית

168 נמרוד לוז מודל "העיר האסלאמית" ונופה של העיר ההיסטורית המזרח תיכונית 3 חיפוש המונח " Islamic City " בגוגל סקולר תוך הגבלתו למחקרים במרכז העיר . 4 שפורסמו מ- 2011 ואילך מעלה לא פחות מאשר 47,000 פרסומים בסוגיה זו . תוצאות החיפוש מלמדות היטב שהשימוש במונח אינו מוגבל לחוקרי ההיסטוריה המזרח תיכונית והוא נושא לדיון בדיסציפלינות שונות העוסקות במרחב העירוני . כך למשל ילדיז ( Yildiz ) המבקש לעגן את המורפולוגיה של העיר האסלאמית העכשווית במרכזיותו התיאולוגית והמורפולוגית של המסגד . עיקר טענותיו, המסתמכות בין השאר על החוקרים המערביים שהמשיגו לראשונה את העיר האסלאמית, מתרכזות בטענה שיש מהות תיאולוגית-רוחנית אסלאמית ומכאן גם מורפולוגית של עיר זו : “Both the physical and the spiritual aspects of Islamic cities are directed to the mosque / masjid in the center” ( Câmi Kebir : “The Great Mosque” ) 5 הדיון בפרדיגמה המחשבתית שתוצאותיה הן לידתו של מודל העיר האסלאמית, בתקפותה והביקורות המתמשכות על הכללות בסגנון זה וחפצונן ( reification ) של ערכים מוסלמיים וערים גם יחד במרחב המזרח תיכוני, בוודאי, בהגדרה...  אל הספר