כיכר רבין, תל־אביב

קטעי התבוננות 177 האקולוגית החדשה . של פריחה ארגמנית מדהימה של עצי הצאלון ושל הדוכנים הרבים של שבוע הספר העברי הממלאים את הכיכר . כיכר האספלט הזאת במרכז תל-אביב נושאת בסבלנות ובסובלנות מעוררות השתאות, כך נדמה, מכלול של סיפורים מנוגדים הקשורים בישראליות ובזהות הישראלית . באותה מידה של שוויון נפש סבלני מצליחה הכיכר להכיל בתוכה גם את הפצעים והקרעים והתבוסות הנוראות של הזהות הזאת וגם את הניצחונות של היומיום האזרחי השקט, ניצחונות התרבות . זיכרונה של הכיכר מקיף הכול, מקבל הכול, כביכול : מההפגנה ההמונית על אירועי סברה ושתילה ב- 1982 עד להפגנה שבה נרצח רבין ב- ,1995 והלאה — להפגנת ההומוסקסואלים ב- ,1998 הפגנת הימין נגד תכנית ההתנתקות ב- 2005 , מחאת ארגוני הנשים ב- 2007 על ההטרדות המיניות של הנשיא קצב והפגנה המונית של מורים על תקציב החינוך באותה שנה . מעניין שדווקא ההפגנות הענקיות של המחאה החברתית, לפני שלוש שנים, נעדרו מהכיכר . היא עמדה אז בשיפוצים ממושכים שלא אִפשרו לה להכיל גם מחאה זו . אסור לטעות ולחשוב שסוגיה זו של יכולת ההכלה של כיכר רבין היא רק שאלה עיונית מופשטת . רחוק מזה . בכל אחת מהפ...  אל הספר