שבעה הרהורים ועובדות על הכתיבה

קטעי התבוננות 175 ובתשוקה . משפט שהתעקם שבר את לִבי ושיגע אותי . דשתי בו שוב ושוב עד שהוצאתי לו את נשמתו . עם הזמן והשנים למדתי שהדבר החשוב בכתיבה הוא לא רק השליטה אלא גם ההרפיה : פשוט לעזוב . לעזוב דווקא באמצע התנופה של הכתיבה, ללכת . לחזור לזה מחר, או מחרתיים . לתת לפתרונות להתגלות מאליהם, ולא לרוץ אחריהם עם קלשון . 5 כמו נשים בהריון שמפתחות תשוקות לאוכל מסוים מאוד, כך בכתיבה, חשקי הקריאה שלי לפעמים קפריזיים ודחופים מאוד . מצד אחד, פתאום מתחשק לקרוא משהו מסוים, ורק אותו, או לחזור ולקרוא ספר שקראתי לפני שנים . מצד אחר מתפתחת קהות מוחלטת, מין סגירת תריסים, כלפי אוקיינוס שלם של ספרים . כי בכתיבה, נדמה לי, מתקיים מין מצב תודעה שבו הכי פעורים ופתוחים לעולם והכי אטומים כלפיו בעת ובעונה אחת . 6 הכתיבה היא לא עיסוק מיסטי, כפי שלפעמים נוטים להציג אותה, אבל יש בה בלי ספק צד של מסתורין . במה שמפעיל אותה יש מסתורין . המסתורין הזה, שמטרים את הכתיבה, הוא משהו שקשור בגוף, בתחושה גופנית לגמרי של רעב חסר פשר . וגם הכתיבה עצמה היא משהו בראש ובראשונה של הגוף : אחרי שאני כותבת יש לי הרגשה כאילו סללתי את...  אל הספר