קטעי התבוננות 147 אני רוצה להתחיל במשפחה, לגעת קצת במכלול הזיקות המוזרות שבין משפחה לפוליטיקה, מפני שנדמה לי שזה הנושא שמעסיק אותי מאז שעמדתי על דעתי . העמדה הרווחת כלפי שני התחומים האלה, פוליטיקה ומשפחה, היא בדרך כלל עמדה של הנגדה : פוליטיקה לעומת משפחה, קולקטיב מול פרט, הכוח הפוליטי ככזה העומד בניגוד לצו המשפחתי . עמדה זו היא לא בלתי נכונה, אבל היא מאוד חלקית : די אם נזכיר לעצמנו את רומן המשפחה הגדול של המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים, את הרומן של הרמן ברוך, של תומאס מאן ושל ג'ון גולסוורתי, כדי שניווכח שצורת רומן זו עולה בקנה אחד עם הרומן החברתי : צורה הכולאת בתוכה את הממדים הפוליטיים והחברתיים של תקופתה, משקפת אותם ומבקרת אותם . על הנחת עבודה אחת בקשר לרומן המשפחה אין ויכוח : רומן המשפחה עוסק בממד של השתנות על פני רצף של זמן . הזמן הוא מילת-המפתח במשפט הזה : הזמן הוא הזמן ההיסטורי, הפוליטי, החברתי, אבל הוא גם הזמן הנפשי, הפנימי . הקשר שבין המשפחה, הזמן והממד הפוליטי העסיק אותי עוד הרבה לפני שכתבתי את הרומן "זה עם הפנים אלינו" : איך כותבים רומן משפחה, או, ליתר דיוק, איך מגלמים את מ...
אל הספר