רונית מטלון 36 לישיבה של שבועות אחדים בכלא, שהיתה רק מעצר, בעצם, והיא שוחררה ממנו בלי משפט . בכלא לא היה, כך סיפרה, ראי, ומראה פניה חסַר לה עד כדי כך שהיא חיפשה אותו — כמו נרקיס במעיין — בספל הקפה, וגם מצאה, אם כי היה מטושטש . זה הרגיע אותה . עדותה של האם, שהצליחה למצוא את פניה משתקפות בספל הקפה ב"מטושטש", כה הפליאה אותי, שמיד עשיתי ניסוי מדעי : ניסיתי למצוא את השתקפות פני במחבת נירוסטה שמורקה בנוזל כלים ובסקוטש ברייט בייחוד לצורך זה, ובקושי הצלחתי . אז איך היא מצאה את פניה בספל פח עלוב ושׂבע תלאות של בית כלא ? ועל השתקפות הפנים בנוזל העכור עצמו בתוך הספל הלוא בכלל אין מה לדבר ! ובכל זאת, האמינות הקונקרטית המפוקפקת שבסיפורה של האם לא מפילה את הסיפור לגמרי : הוא נשאר עם החן הקומי, הקוקטי, ה"נרקיסיסטי" שלו . ספרה של הוניגמן זרוע באפיזודות כאלה של גנדרנות הצהרתית לגמרי מצד האם, העוסקות בקניית הכובע ההולם בפריז בזמן הכיבוש, בתפירת וילונות, בקריאה אובססיבית של ירחוני אופנה ועיצוב פנים ובתפירת בגדים יוצאי דופן לבתה, המספרת . פרטי האישיות הללו, שאמורים היו לצקת מלאות ומורכבות אנושית בדמותה של...
אל הספר