יחיל צבן 176 פרטי", "מקצועות חופשיים", "ליברלים", "ניאו-ליברלים", "סוציאל- דמוקרטים", "צווארון לבן", "דתיים לאומיים", "אקדמאים", "אשכנזים", "עובדי היי-טק", "שמאלנים", "עובדי מדינה", "אנשי משרד האוצר", "אינטלקטואלים" ו"אנשי רוח", מה גם שאף אחת מן הקבוצות הללו אינה רואה עצמה כבורגנית, אינה מזדהה עם הבורגנות ואינה מכנה את עצמה "בורגנית" ? האם אפשר לדבר על הבורגנות כשהבורגנות כעמדה, כמעמד וכזהות אינה קיימת ? הבורגנות נעלמה כמעמד אך התבססה כהגמוניה . לכאורה, המעמד הבורגני, המעמד הדומיננטי ביותר במאתיים וחמישים השנים האחרונות, התפוגג . ערכיו, עוצמתו, אופיו ושררתו נמוגו . שמו נותר כקללה, לא מאוד מעליבה . משהו כמו "בן בליעל" . התפוגגות זו נגרמה בשל ההתקפות הארסיות שספגה הבורגנות במהלך המאה התשע-עשרה מתנועות סוציאליסטיות ומרקסיסטיות משמאל ומתנועות לאומיות ולאומניות מימין, התקפות שתכפו וגברו במאה העשרים . הבורגנות, כך נטען, רואה את העולם במונחים של רווח, ניצול ותועלת . היא מפשיטה מעל המציאות את צעיפי הדת, הלאום, המשפחה והרוח, הופכת הכול לסחורה ומסרבת להכיר באחריות למעשיה . היא מקריבה את העם ואת ...
אל הספר