הרפובליקה הספרותית

ספרים הרבה 169 של השלטון והממסד, ועד היום היא בוחנת את הסיבות לסמכותם ומערערת על מעמדם . עקרון החירות וחופש הדעה אִפשר לקהילת הקוראים לדמיין את עצמה ואת הספֵרה הציבורית כפתוחות לכל אדם ואדם . למעשה, "כל אדם" זה הוצג, תואר והובן כגבר בורגני הטרוסקסואל ולבן ( Benhabib Fraser 1991 ; 1991 ) . הספֵרה הציבורית היתה, ועודנה כך במובנים רבים, אידיאליזציה של הדימוי העצמי של מעמד הסוחרים ובעלי הרכוש במאה השמונה-עשרה . הביקורת והשכל הישר לא היו אלא איצטלה לאינטרסים קפיטליסטיים . הספֵרה הציבורית קראה מראשיתה לתיעול הכוח, השליטה והכסף אל כיסם של בעלי ההון, הצדיקה את חלוקת המשאבים הלא-הוגנת וטשטשה את תוצאותיו של הניצול הכלכלי ( 386 1991, Eagleton 1984, 11 ; Habermas, 1991, 56 ; Warner ) . תפקיד הספרות היה להעניק גושפנקה תרבותית להגמוניה הבורגנית ולהפיץ את עקרונות ההומניזם המסחרי ( commercial humanism ) . ההומניזם המסחרי מכונן מערכת יחסים קפיטליסטית בין היחיד לחברה . האזרח, הכפוף לשלטון הגמוני מקיף, מוותר על האוטונומיה הפוליטית שלו לטובת פרטיות וזהות ייחודית המושגות דרך צריכת מוצרי תרבות שהמסחר מספק (...  אל הספר