שער ש נ י : תקשו רת, מ סך ובמה 184 בשלהי ,1968 עם פריחת להקות הקצב והדיסקוטקים ברמלה, פרץ דן בגיל 20 לתודעת הקהל ובהדרגה תפס לעצמו מקום של כבוד בצמרת בדרני ישראל . אבנר דן שהיה לי בראש לפני הפגישה, היה אוסף רדוד ומקרי של סטריאוטיפים עדתיים . משהו בין בדרן עדתי, לחקיין פרסים ומרוקאים מוצלח . הייתי בטוח שהוא פרסי . ברגע שראיתי אותו בגודל טבעי, חשדתי מיד שדן הוא עוד קורבן שנעקד באכזריות על מזבח העדתיות, על לא עוול בכפו . "צחקי ארץ עצובה" נפגשנו בשלהי שנת 1985 לקראת עלייתו לבמה עם הצגת יחיד, "אל תקרא לי פרסי", שנועד להיות נקודת מפנה בקריירה שלו . את ההצגה כתב וביים עבורו שמעון ישראלי, אבי ערבֵי-היחיד בישראל, שהסביר לי בשיחה מה מצא בו : כישרון ועוול של חוסר לגיטימציה בגלל המבנה החברתי במדינת ישראל, שסוגד לאלילים זמניים שבאים והולכים . מאחורי אבנר דן היו 17 שנות קריירה רצופה ועתירת הצלחות מסחריות חסרות- תקדים, במהלכן הוציא שני תקליטים עם מערכוני יחיד שכתב וביים : "אבנר דן" ( 1974 ) עם מערכון הקאלט "טלפון לתעלה" ; ו"צלילי המברשת" ( 1975 ) עם מערכוני הקאלט "מורה נהיגה מרוקאי" ו"אח שלי צ'רל...
אל הספר