מנהל מחלקת הבידור של הטלוויזיה הישראלית, חנוך חסון

מִלְחֶמֶתָרְבּוּת  161  "תשמע", לקח חסון אוויר, "בזמנו, המוסיקה הישראלית שנוצרה ב- 30 - 40 שנה הראשונות של המדינה, הייתה הרבה יותר חזקה מהמוסיקה המזרחית . וזה השתנה . אני לא זוכר שמישהו אמר שלא צריכים לשדר מוסיקה מזרחית . זה היה טבעי . גם יהורם גאון לא השתגע על המוסיקה הזאת . תשאל את יהורם גאון מה דעתו על הטקסטים של המוסיקה המזרחית . הוא כבר אכל אותה פעם אחת, כשאמר שהטקסטים של השירים האלה לא טובים, וירדו עליו איך הוא אומר דברים כאלה, למרות שהוא ממוצא מזרחי . אני לא מייצג העניין נגד הזמר המזרחי . זה ממש לא נכון . שלא לדבר על זה שמהבית אני מזרחי . אתה צריך להבין, הם עשו המון דברים לא כל כך מעניינים את האיש שמחפש קדמה . זאת לא הייתה קדמה . זה היה הבטן של הבטן של האזרח . "תשמע", נאנח חסון, "אני יכול לספר לך שליד החדר שלי היה ספסל בגודל של חמישה מטר, וכולם ישבו וחיכו לקבל תשובה — לא אצלי, לא ממני — אם הם מופיעים או לא . הרבה אנשים לא נכנסו ל'שעה טובה', כי זה לא היה בגובה של מה שהמפיק רצה . זאת הייתה עובדה וזה מה שהיה" . הזכרתי לחסון שהוא רצה בזמנו שעל כל שני אלתרמנים, יהיה שבזי אחד . "תסל...  אל הספר