מִלְחֶמֶתָרְבּוּת 119 שלי נפגע חמש פעמים, וידעתי שאני מוסר את חיי למען המולדת שלי . זה הבית שלי . בסוף המלחמה היה פסטיבל זמר מזרחי עם שני שירים שלי שזכו : במקום השני 'עורה אדם' בביצוע בעז שרעבי ובמקום השלישי 'שיר שמח' בביצוע אורי שבח . להפתעתי, ב- 1973 , שלא כמו בשנתיים שקדמו לה, לא הציגו אותם במצעד הישראלי, אלא במצעד 'פעמי המזרח' . מיד שאלתי למה ? וקיבלתי את התשובה שהכניסה אותי לשוק למשך 25 שנים מאז . אמרו לי שזאת לא מוסיקה ישראלית . זאת מוסיקה מזרחית . ואז שאלתי : מה זאת אומרת ? מה זה מוסיקה מזרחית ? מה זה מוסיקה ישראלית ? לצבא, למות למען המולדת, אני ישראלי ? לשלם מיסים אני ישראלי ? ופה אני לא ישראלי ? אז מי אני ? " דברים אלו של אביהו מדינה, הלקוחים מתוך הסדרה התיעודית "ים של דמעות" של היוצרים רון כחלילי ושושנה גבאי, חשפו את הדלק האידיאולוגי שהצית את אביהו מדינה חמישה עשורים מחייו, עד שהפך ברבות הימים לתבנית נוף המהפכה . המאבק המרכזי של מדינה היה להסיר מעל הזמר הים-תיכוני המסולסל את התיוג "מזרחי", שנועד לדעתו, להשאיר אותו כלוא בגטו כמו משהו שאמור לעבור מן העולם, ולטרפד את סיכוייו...
אל הספר