הפסקת אוכל 173 כלכלית ואישור לשפע, לחסד האלוהי המוענק להם מהיותם אמריקאים . בניגוד לגישה המסורתית הפוריטנית, שדגלה בצניעות ובהסתפקות, והתבטאה באכילה מדודה ומתונה, הרי שבארוחות חג ההודיה הכמות, הגודל והמבחר הם המאפיינים שנערמים על הצלחת . בתוכניות בישול, צילומים בעיתון, סרטים וכמובן פוסטים בפייסבוק, קשה שלא להבחין כיצד המנות עצמן הן כבירות, מתמזגות זו אל תוך זו ותופסות את מרחבי הצלחת כביטוי נאמן לנוכחות אותו שפע אלוהי . סעודה חגיגית היא פעילות טקסית המתמקדת בצריכה משותפת של מאכל ומשקה . זוהי פעילות שמבטאת זהות, מעמד כלכלי, מעמד חברתי, לעיתים השתייכות דתית, ובוודאי פוליטיקה . במילים אחרות, זוהי זירה מרתקת לייצוגים סמליים ומניפולציות אידיאולוגיות, שמתבצעות באמצעות קניית, הכנת ואכילת מזון . ומכיוון שאכילת מזון נתפסת כפעילות טבעית והכרחית לקיום, התרבות שדרכה היא נצרכת נתפסת גם היא כטבעית והכרחית . סעודת חג ההודיה הוא דוגמה מובהקת למערכת טקסית, שמקדדת היטב מסרים וערכים דרך מאכלים, שבמהלך אכילתם מפנימים המשתתפים ומעכלים ( תרתי משמע ) את משמעותם . ליבו ושיאו של טקס חג ההודיה הוא הגשת תרנגו...
אל הספר