נמרוד לוז 136 אחד . זה שהוא אמר לא לקנות, לא אמר לא קונה אלא 'אתם אל תקנו' . זו טעות גדולה . זה חג של סופגניות . מה הוא רוצה שנאכל, בייגלה ? " במקרה זה דומה שזעקת הקונדיטור היא זעקתו של הציבור כולו בשל הזיהוי המוחלט, שאליו הורגלנו כחלק מאותה דרמה קולינרית נוטפת שמן הקרויה סופגנייה לחג החנוכה . אך מה שנראה כה טבעי ומחובר לחג, מסתבר שלא תמיד היה כך ! יתרה מכך, כניסתה של הסופגנייה לקנון הקולינרי של חנוכה לא רק שלא הייתה מחויבת המציאות אלא, לטענתי, מסמלת את המרחק העצום שעשינו ממקורות החג, ובמידה רבה מעצמנו ומהמקומיות הארץ ישראלית . כדי להבין את אמירתי זו יש ללכת אחורה ולהתחקות אחר מקורותיה של הסופגנייה, וגם אחר מקורותיו של חג החנוכה . על מרכזיותו של שמן הזית במרחב הארץ ישראלי ניתן ללמוד למשל מן הביטוי המקראי "טובל בשמן רגלו", שמלמד על שפע שמן הזית, שממנו נהנו תושבי ארץ ישראל גם בהשוואה לארצות אחרות במרחב . ובאשר לחנוכה ? ההסבר הילידי ( אמיק בהגדרתו האנתרופולוגית ) לקיומו המקורי של החג הוא כמובן הקישור בינו לבין האירועים הדרמטיים המיוחסים להשבת הפולחן היהודי לבית המקדש לאחר המאבק בשלטון...
אל הספר