הפסקת אוכל 39 דגה, "בבית הקפה", 1876 ( ידוע גם כ"שותי האבסינת'" או "אבסינת'" ) נמרוד לוז 40 באנגליה הוויקטוריאנית והמוסרנית של סוף המאה התשע-עשרה זוהה האבסינת' כביטוי לכל הרעות החולות הפושות של החברה הצרפתית : ניוון, חוסר מוסר, אלכוהוליזם והפקרות מינית . הציור עצמו, כך נטען, מעניק גושפנקה אמנותית לשחיתות המידות והמתירנות של האומה הצרפתית, ומשמש הוכחה ויזואלית להשפעה השלילית של צריכת המשקה בעל הצבע הירוק . חלק מהתגובות דווקא מצאו בציור צדדים חיוביים, כיוון שראו בו תמרור אזהרה למתמכרים פוטנציאליים למשקה . ההתבוננות בו מלמדת את הצופים מה צופן להם העתיד אם ילגמו את המשקה ויתפתו לאורח החיים שהוא מסמל . התרעומת הציבורית המתגברת הובילה לביטול המכירה, והציור הוחזר לפריז, שם הוא מוצג עד היום במוזיאון ד'אורסי . אפשר כמובן להתווכח עם הראייה השמרנית של אז, אך בדבר אחד לפחות צדקו המבקרים האנגלים : צרפת בתקופה זו הייתה אומה של שותי אבסינת' . מ- 1875 עד ל- 1914 גדלה צריכת האבסינת' בצרפת פי חמישה-עשר ועמדה בממוצע על שישים ליטר לאדם לשנה ! ברם, אותה צרפת שבמהלך המאה התשע- עשרה נשטפה באבסינת', ש...
אל הספר