דוקים׀ 273 בעיר . הדובר בשירים מנסה לחדש קשר שנחלש עם העולם, "לְהַנִּיחַ כַּף רֶגֶל בְּתוּלָה עַל הַדֶּשֶׁא הַטָּלוּל", לחוש בנוכחות הנשית ה"נִפְעֶרֶת" של כנען, הממתינה כאילו לו, "אִישׁמְנוּגָן וְיָרֵא מִגֶּשֶת" ( ניכרת כאן ההסתמכות על כמה שירים מ"כוכבים בחוץ" של אלתרמן, כגון "כִּי 4 "פגישה סָעַרְתְּעָלַי לָנֶצַח אֲנַגְנֵךְ— — אַל תִּתְחַנְּנִי אֶל הַנְּסוֹגִים מִגֶּשֶׁת", לאין קץ", או : " לְמַעַן יִזְכֹּר כִּי שָׁמַיִם עָלָיו , כִּי הַדֶּשֶׁא הַחַי מְפַרְפֵּר 5 ) . הוא בִּטְלָלָיו", "ערב בפונדק השירים הנושן וזמר לחיי הפונדקית" מכין את עצמו להמראה אל פסגת הר תבור, מקום החיבור של הקרקע והרקיע ואתר מקראי מקודש לפולחן, לנבואה ולשירה . בה בעת הוא נמצא לצד האשה ה"הוֹמָה בַּחֲלוֹמָהּ" והילדים הנחים "בֵּין קוּבִּיּוֹת הַלֶגוֹוְהַדוּפְּלוֹ", שואל את עצמו : "אֵיזֶה אוֹטוֹבּוּס יִקַּח אוֹתִי לָהָר ? / הֵיכָן יְהֵא, שׁוֹאֲלִים חַיָּי, מְקוֹמָם שֶׁל הַזְּבָחִים הַנִּשְׂרָפִים ? " ( הזבחים הנשרפים כליל, ללא שיוּקח מבשרם דבר לסעודת הכֹּהנים או למאכל המשפחה הזובחת, מבטאים התמסרות מלאה ללא שִׁיּוּר לע...
אל הספר